Ri MiLunel Shabbat 57b – ר"י מלוניל שבת נז:‏ – Shas HaMeforash

הָכָא בְּקַטְלָא עָסְקִינַן דְּאִשָּׁה חוֹנֶקֶת אֶת עַצְמָהּ דְּנִיחָא לַהּ שֶׁתֵּרָאֶה כְּבַעֲלַת בָּשָׂר.: ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶן.: אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּחוּטֵי שֵׂעָר. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי הֲלָכָה מִכְּלָל דִּפְלִיגִי. וְכִי תֵּימָא אִי לָאו דשמעינן מתנא קַמָּא דְּאַיְּירִי בְּחוּטֵי שֵׂעָר אִיהוּ נָמֵי לָא הֲוָה מַיְירֵי וְדִילְמָא כְּשֵׁם קָאֲמַר לְהוּ כִּי הֵיכִי דְּמוֹדִיתוּ לִי בְּחוּטֵי שֵׂעָר אוֹדוֹ לִי נָמֵי בְּחוּטֵי צֶמֶר. אִיתְּמַר אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל ^אמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּחוּטֵי שֵׂעָר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי חוּטֵי צֶמֶר חוֹצְצִין חוּטֵי שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא דְּקָתָנֵי יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּחוּטֵי שֵׂעָר בֵּין מִשֶּׁלָּה בֵּין מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ מַנִּי אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה אֲפִילּוּ חוּטֵי צֶמֶר נָמֵי אֶלָּא לָאו רַבָּנַן הִיא וש״מוּשְׁמַע מִינַּהּ בְּחוּטֵי שֵׂעָר לָא פְּלִיגִי ש״משְׁמַע מִינַּהּ.: לֹא בְּטוֹטֶפֶת.: מַאי טוֹטֶפֶת א״ראָמַר רַב יוֹסֵף חוּמַרְתָּא דִקְטִיפְתָּא. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי ^בתִּהְוֵי כְּקָמֵיעַ מוּמְחֶה וְתִשְׁתְּרֵי. אֶלָּא אָמַר רַב יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי אפוזיינו תַּנְיָא נָמֵי הָכִי ^גיוֹצְאָה אִשָּׁה בִּסְבָכָה הַמּוּזְהֶבֶת וּבְטוֹטֶפֶת וּבְסַרְבִּיטִין הַקְּבוּעִין בָּהּ. אֵיזוֹ טוֹטֶפֶת וְאֵיזוֹ סַרְבִּיטִין א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ טוֹטֶפֶת הַמּוּקֶּפֶת לָהּ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן סַרְבִּיטִין הַמַּגִּיעִין לָהּ עַד לְחָיֶיהָ. אָמַר רַב הוּנָא עֲנִיּוֹת עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁל מִינֵי צִבְעוֹנִין עֲשִׁירוֹת עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב.: וְלֹא בְּכָבוּל.: אָמַר רַבִּי יַנַּאי כָּבוּל זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ אִי כַּבְלָא דְעַבְדָּא תְּנַן אֲבָל כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר שַׁפִּיר דָּמֵי אוֹ דִילְמָא כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר תְּנַן וכ״שוְכׇל שֶׁכֵּן כַּבְלָא דְעַבְדָּא. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מִסְתַּבְּרָא כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר ^דכִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר תְּנַן וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּכָבוּל וּבְאִיסְטָמָא לֶחָצֵר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף בְּכָבוּל לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים כְּלָל אָמַר רשב״ארַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כׇּל שֶׁהוּא לְמַטָּה מִן הַשְּׂבָכָה יוֹצְאִין בּוֹ כׇּל שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשְּׂבָכָה אֵין יוֹצְאִין בּוֹ. מַאי אִיסְטָמָא א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ בִּיזְיוֹנֵי מַאי בִּיזְיוֹנֵי אָמַר אַבָּיֵי אָמַר רַב כָּלְיָא פָּרוֹחֵי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ג׳שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּאִיסְטָמָא ^האֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם ^ווְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בִּנְגָעִים וְאֵין יוֹצְאִין בָּהּ לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים. מִשּׁוּם ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ אַףמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבת ב׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה רמ״ח
טור יורה דעה קצ״ח:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה קצ״ח:ד׳

^ב רמב״ם הלכות שבת י״ט:י״ד
טור אורח חיים ש״ג:ט״ו
שולחן ערוך אורח חיים ש״ג:ט״ו

^ג רמב״ם הלכות שבת י״ט:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים ש״ג:ט״ו
שולחן ערוך אורח חיים ש״ג:ט״ו

^ד רמב״ם הלכות שבת י״ט:ז׳
טור אורח חיים ש״ג:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים ש״ג:ג׳

^ה רמב״ם הלכות כלאים י׳:כ׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רפ״ג
טור יורה דעה ש״א:י״ד
שולחן ערוך יורה דעה ש״א:י״ד

^ו רמב״ם הלכות טומאת צרעת י״ג:א׳

E/ע

הערותNotes

כבלא דעבדא וכיפה של צמר. מפורשין בפירוש המשנה. בכבול ובאיסטמא לחצר איסטמא כליא פרוחי. מצנפת קטנה לאחר קישוריה שקלעה ראשה וכסתו, יש שערות קטנות שיוצאות חוץ לקישוריה, והם נקראים פרוחי על שם שפורחין ויוצאין לחוץ, ואוגדתן לתחת קישוריה על ידי מצנפת קטנה קצרה. כליא. מונעת אותם שערות מלצאת לחוץ. ואינה טוויה, ולפיכך אינה מטמאה בנגעים, דבגד כתיב משתי וערב, דהיא כעין לבד. ויש מפרש שהיא חוטין הרבה ממין צבעונין, ותולין אותן בפני הכלה שלא יצערוה הזבובין, שמתביישת להסיר הזבובין מעליה, ותולין זה בפניה, ונקרא כל⁠[י]⁠א דרבי. והאחרון נראה יותר. אין בה משום כלאים. דלאו בגד הוא כלל. ואינה מטמאה בנגעים. דגרע משתי וערב ולפי שאינו טוי.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון